רַבִּי שִׂמְלַאי אִיקְּלַע לְפִדְיוֹן הַבֵּן, בְּעוֹ מִינֵּיהּ: פְּשִׁיטָא עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן״ — אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ. ״בָּרוּךְ ... שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״, כֹּהֵן מְבָרֵךְ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ?
הגמרא דנה במקרה נוסף הנוגע לסדר הברכות: רבי שמלאי השתתף בפדיון הבן הבכור . החוגגים העלו לפניו שאלה בנוגע לברכות. תחילה ציינו כי ברור שהברכה על פדיון הבן הבכור , שהיא: אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על פדיון הבן הבכור , בוודאי נאמרת על ידי אבי הבן, שכן הוא המחויב לפדות את בנו. אולם, בנוגע לברכה השנייה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו [שהחיינו], וקיימנו והגיענו לזמן הזה, האם הכהן מברך ברכה זו, או שמא אבי הבן מברך אותה?
כֹּהֵן מְבָרַךְ — דְּקָמָטֵי הֲנָאָה לִידֵיהּ, אוֹ אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ — דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ, אֲתָא שְׁאֵיל בֵּיהּ מִדְרְשָׁא. אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. וְהִלְכְתָא: אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם.
הגמרא מסבירה את שני צדדי ההתלבטות. ניתן להציע כי הכהן מברך, שכן הוא נהנה מחמשת הסלעים שהוא מקבל כאשר הבן נפדה. ברכת שהחיינו נאמרת בדרך כלל על ידי מי שמקבל את ההנאה. או, אולי אבי הבן מברך שהחיינו, שכן הוא זה שמקיים את המצווה. לרבי שמלאי לא הייתה תשובה זמינה מיד, והוא הלך לשאול שאלה זו בבית המדרש. החכמים אמרו לו כי אבי הבן מברך את שתי הברכות: על פדיון הבן ושהחיינו. הגמרא מסכמת: וההלכה היא שאבי הבן מברך שתי ברכות.
הֲדַרַן עֲלָךְ עַרְבֵי פְסָחִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת פְּסָחִים
תרגומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית עשויים שלא להיות מדויקים לחלוטין.
למשוב או תיקוני תרגום, צור קשר עם drashot@drashot.ai.
טקסטים מסופקים על ידי Sefaria